בתחילת דרכי כמתקשרת, התנגדתי לקיים סשנים של תקשורים אישיים, הייתה לי תפישה ותחושה שתקשורים אישיים מרחיקים אדם מעצמו ויוצרים תלות של האדם המגיע לקבל תקשור.
בתקופה זו תקשרתי בעיקר עבור עצמי ולעיתים הסכמתי לתקשר שאלות בודדות עבור חברים, בני משפחה או מטופלים, שמתי לב שהמידע וההכוונות שהגיעו דרך ההדרכות שלי נתנו בהירות, כלים ודרכי פעולה, כך שיצאו מחוזקים משמעותית ועם תחושת ביטחון בעצמם.
ככל שהזמן עבר, צברתי נסיון, שיניתי ודייקתי את ההדרכות, הקשר ביני לבין ההדרכות התחזק, העמקתי את ההכרות עם ההיכלים מהם מתקבלים סוגי המידע השונים ובמקביל עסקתי בניקוי וטיהור הכלי שאני מהווה, עד למצב שבו כבר ידעתי שמהות התיקשור שאני מביאה לא תילקח לאזורי תלות או פסיביות.
הסכמתי לעשות סשנים של תיקשורים אישיים במסגרת יריד אזורי לקהילה מקומית, תוך פחות משבועיים העברתי עשרות סשנים.
התוכן שמועבר באמצעות התקשור יסייע לאדם להרחיב את האפשרויות העומדות בפניו, יציע לו זוויות התבוננות יצירתיות, יעצים את היכולות, האיכויות והכלים העומדים ברשות האדם להתמודד ויכווין למצוא את התשובות בפנימיות האדם.
זה סגר לי פינה בבניית האמון עם ההדרכות.
התגובות היו יוצאות מן הכלל, אפשר היה לראות בברור את ההקלה המשמעותית, הבהירות והביטחון בעצמם שהמתוקשרים יצאו בתם הסשן.
זה גרם לי לשחרר את ההתנגדויות שהיו לי ולשנות נקודת מבט, היום אני פתוחה ומאפשרת לקיים גם סשנים אישיים של תקשור.
